שלום בית למניעת מכירתו - כל אישה יכולה 

שלום בית למניעת מכירתו - כל אישה יכולה
מאת: עו"ד רן רייכמן

שלום בית - בית הדין הרבני לטובת הנשים

נתחיל משני מיתוסים נפוצים:
? בית הדין הרבני הוא תמיד לטובת הבעל.
? ערכאה אליה פונים ראשונה תמיד תגבר ותקבע את התנהלות הגירושין.
ועתה ננפצן באחת: לאחרונה פסק בג"צ שתי פסיקות המחזקות את מעמד בין הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה תוך הענקת יתרון גדול לנשים ולזכויותיהן בדירת המגורים.

גירושין - פירוק שיתוף בדירת המגורים

דומה שכאשר הבעל יוזם את הגירושין מלאכתו קלה להשגת המטרה: תביעת פירוק שיתוף בדירת המגורים.
בכך מופעל לחץ על האישה לסיים את הנישואין באחת, בלא כל אפשרות התגוננות או עיכוב התהליך.
יעיל ומהיר, האין זאת?
מסתבר שדווקא בעת זו פנייה לבית הדין הרבני עשויה לעזור לאישה. היא יכולה לפנות אליו ולבקש ממנו קבלת "צו למדור ייחודי". פירושו של דבר הוא זכות מגורים בדירה הספציפית. בכך למעשה יכולה האישה למנוע פירוק שיתוף בדירת המגורים ולהרוויח זמן.

על הפתעות ועל יתרון הנשיות

פנייה ליתן "צו למדור זמני" דרך בית הדין הרבני היא יתרון משמעותי עבור האישה, היות שרק היא זכאית להגישה.
הבעל אינו יכול מצידו לקבלו, שכן אין הוא זכאי למזונות.
עד לאחרונה בג"צ אימץ את "מבחן הקדימות". כלומר, אם קיימים שני צווים סותרים, המבחן הקובע היה מבחן הקדימות.
כך שאם הבעל הקדים את האישה והגיש ראשון בקשה לצו פירוק, החלטת בית המשפט האזרחי הייתה זו שקובעת.
והנה, הפתעה.
לאחרונה ניתנו שני בג"צים בזה אחר זה, שגרמו למהפכה של ממש ושינו את המצב המשפטי בעניין גורל דירת המגורים. בבג"צ 304/04 (עוזי יאיר נ' ביה"ד ואח') נדון מקרה בו הבעל הקדים את האישה והגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה.
האישה מצידה הגישה תביעה לשלום בית במסגרתה עתרה לקבלת צו למדור ייחודי, וכן עיקול על חלקו של הבעל בדירת המגורים. החידוש היה שלמרות שהבעל הקדים את אשתו במרוץ הסמכויות, התעלם מכך בית הדין הרבני.
האישה קיבלה את הצווים שביקשה.


סיכול פירוק שיתוף

בקשת פירוק השיתוף סוכלה. הבעל ההמום מהחלטת בית הדין הרבני, מיהר להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אשר גם הוא דחה את הערעור והותיר את הצווים על כנם. הבעל הגיש בג"צ, אולם גם כאן ציפתה לו הפתעה לא קטנה.
בג"צ דחה את העתירה וקבע, כי לבית הדין הרבני הסמכות לתת צו למדור ייחודי ולהטיל עיקול על דירת המגורים, על מנת להבטיח את שלום הבית.
בכך למעשה קבע בג"צ כי בית הדין הרבני רשאי להתעלם מתביעה לפירוק שיתוף שהוגשה קודם לכן לבית משפט אזרחי.
והרי לכם עוד מיתוס שנופץ...

שלום בית קודם לכל

מקרה דומה נדון בבג"צ (207/04 אריה גולדמברג נ' גולדה גודלמברג ואח').
גם כאן מדובר במקרה בו הבעל הקדים את האישה והגיש תביעת פירוק שיתוף. האישה עתרה לבית הדין הרבני לשלום בית, ואף ביקשה להטיל עיקול על דירת המגורים.
האם הבעל הזריז קיבל מענה חיובי לבקשת פירוק השיתוף? לא.
בג"צ קבע, כי למרות שהבעל הקדים את אשתו בהגשת התביעה לפירוק שיתוף, אין בכך כדי לגרוע או לבטל את העיקול שהוטל על דירת המגורים בתביעה המאוחרת שהגישה האישה לשלום בית.
בג"צ הוסיף, כי העיקול נועד להבטיח את שלום הבית והוא סעד לגיטימי של בית הדין הרבני.

פירוק שיתוף וכלל כיבוד הערכאות

לכן, לטובת ציבור הנשים אשר חש לעיתים תחת מגננה בעת בקשה זריזה לפירוק שיתוף מצד הבעל, כדאי לדעת:
יש מה לעשות. בג"צ מחזק את מעמדו של בית הדין הרבני. פסקי דין אלו הוכיחו כי בית דין רבני עשוי לעקל את דירת המגורים מהבעל, אף אם זה הקדים ופנה לבית המשפט לדיני משפחה.
כל מה שיש לעשות הוא להגיש תביעה לשלום בית, ובמסגרתה לבקש צו ייחודי ולעיקול הדירה.
בהנחה שלאישה אין מאהב ואין עילת גירושין כנגדה, היא תוכל בקלות לעכב את תביעת הבעל.
בכך היא גם תצבור נקודות זכות רבות, תרוויח את הזמן הדרוש על מנת לגבש את תביעותיה הרכושיים עד שתהיה באמת מוכנה ותתרצה למכור את דירת המגורים, אם בכלל. בכל מקרה, מחטפים משפטיים לא יהיו מנת חלקה.

משמעות נוספת שקבע בג"צ, היא שבית הדין הרבני אינו מחויב יותר ל"כלל כיבוד הערכאות" שהיה נהוג בין שני הגופים - הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, והוא יכול למעשה להתעלם ממנו כאילו לא הוגשה תביעה לפירוק שיתוף כלל לבית המשפט.